פיות ולבבות

אז איך הכל התחיל?
– פעם מיכל בת אור מטפלת מדהימה באמנות למדה אותי לעשות פיה ברוח אנטרופוסופית. הכוונה הייתה שילדות \ נערות בתוך הטיפול יעשו פיה טובה. הכוונה התבררה כלא פשוטה. קצת קשה לקשור , להחזיק ולדקור . אז החלטתי לפנק אותן בסיום הטיפול.
ובהמשך התחלתי לתת לחברות מאוד טובות. לימי הולדת ונכדות חביבות. ואז נזכרתי שכשילדי היו קטנים עשיתי להם מוביילים מציפורי נייר . ששימחו את ילדי הפעוטונים בכברי. ומכאן התווספו ציפורי לבד ולבבות וחגיגה גדולה. הנה יש משהו שמתאים גם לבנים ונכדים. מתנה אישית אמתית ונוגעת. משהו ממני אל….
בין כל העיסוקים החשובים. לטפל, לעבוד, לנקות ובעיקר לצייר. הבילוי הזה נדחה מעט . בסלון הייתה שקית עם צמרים וכך הידיים תמיד יוצרות. בשעות הבית ובמקום המסך הדל. ואז ליפני שנתיים הגיע ניתוח ואחרי שנה עוד אחד ומצאתי עצמי הרבה בבית והתחילה עשייה רבתי של פיות .פרפרים לבבות ציפורים ומוביילים. צבע ואור ותנועה. זמן של עשייה. צבע וחומר שיש בו רק טוב. אין מסר אין חיפוש. שקט בלב ועבודה ברצף. תראפיה אמיתית.
– נוצרה קבוצה גדולה של עבודות צבעוניות שיכולות לשמח .
נוספו חרוזים צבעונים מבריקים ונוצצים . כך שאולי הרוח האנטרופוסופית קיבלה תפנית . אבל יש המון צבע ושימחה בחדר.
בינתיים החלמתי וחזרתי לכל עיסוקי כולל לציור . והעשייה שוב מוגבלת זמן . אבל תמיד מהנה ומשחררת.